בתפיסה הקלאסית פגיעה היא ארוע אלים וחד פעמי. התמונה שעולה לנו בראש לשמע המילה כוללת בדרך כלל גבר זר בסמטה חשוכה, וילדה.
מוגנות בהקשר זה כוללת אזהרה נמרצת של הילדים מפני אנשים זרים, והנחיה לצעוק ולהתנגד במקרה שמישהו תוקף אותם.
זוהי עמדה נוחה יחסית לעיכול וקלה להקניה לילדים. היא קלה, קליטה, נוח להסביר אותה. למעשה היא הכל. חוץ מיעילה.

מוגנות כפי שאני מלמדת אותה מתבססת על ההבנה שהתפיסה הקלאסית שגויה. פגיעות לרוב אינן מתרחשות על ידי אנשים זרים, ולא בסמטאות חשוכות.
לדעתי, הכרחי להבין את הדינמיקה הנפשית ואת התהליך ההדרגתי המאפיין פגיעה כדי שאפשר יהיה למנוע אותה. זוהי המיומנות האמיתית הנדרשת למוגנות.
מוגנות אמיתית, לדעתי, אינה מפחידה. היא אינה כוללת סיפורי אימים או הפחדות והוראות לשעת חירום. היא כוללת הבנה מעמיקה של תהליכים ועבודה עם ילדים על הגבולות שלהם – בגוף, בנפש, ברכוש ובמרחב.
מתוך התפיסה הזו בניתי את הסדנאות, את הקורס הדיגיטלי, ואף כתבתי את הספר ראויה.

בשנים האחרונות העברתי מאות סדנאות והרצאות לקהלים מגוונים; לאמהות כמוני, לצוותים חינוכיים ולאנשי מקצוע בתחום. ההרצאות עברו במוסדות רבים מכל גווני הקהילה הדתית והחרדית, וזכו להסכמתם ולברכתם של רבנים.
הסדנאות עוסקות בהבנה מעמיקה של תהליך הפגיעה כטשטוש גבולות הדרגתי והמשתתפות בהן רוכשות כלים מעשיים ויעילים ליצירת סביבה מקדמת מוגנות ולפיתוח תקשורת מיטיבה עם הילדים.