מה אני מצפה מספר ילדים על מוגנות?
שיעביר חויה ולא כללים
שלא יכיל בתוכו את המילים אנשים זרים, ולא ימצב אותם בתור הפוגעים הפוטנציאליים.
אז אין לנו בינתיים ספר ילדים, וזה לא נורא בעיני בכלל, אבל עדין חשוב לי להגיד שגם אם היה לנו ספר כזה – הוא לא היה פותר את הבעיה בכלל.
השאלה היא, כמובן, לשם מה אמהות רוצות ספר כזה.
אם המטרה היא לשבת עם הילדים ולפתח איתם שיח – אז מעולה. אני בעד. רק שלא חייבים ספר בשביל זה, אפשר קוים מנחים לשיח. (ועדין ספר יהיה כלי עזר, מודה).
אם המטרה היא לתת להם את הספר, שיקראו אותו ויבינו לבד, כדי לפטור אותנו מהצורך לדבר איתם – אין לזה סיכוי לעבוד.
מזכירה שוב – למעלה מתשעים אחוז מהפגיעות מתרחשות על ידי בן אדם שהילד מכיר ונותן בו אמון. הרוב המכריע של הפגיעות מתרחשות בתוך קשר.
לכן המניעה שלהן יכולה להיות רק כחלק מתוך קשר, וגם, לא על אף אחד, הטיפול בהן.
הדרך הטובה והיעילה ביותר, והיעילה היחידה, לשמור על הילדים שלנו מפני פגיעות היא פשוט להיות איתם בקשר טוב עם תקשורת טובה ופתוחה. אין קיצורי דרך בענין, ואין עזרים טכנולוגיים שיפטרו אותנו מהצורך הזה (כבר קיבלתי בקשה לקורס דיגיטלי לילדים על מוגנות, אין סיכוי, זה פשוט לא יהיה דבר יעיל).
קשר טוב עם הילדים מגן עליהם בשני ערוצים:
א. פוגעים פחות יטו לגשת לילדים נמצאים בקשר טוב עם ההורים שלהם.
ב. הילדים יוכלו לדווח בשלבים הראשונים של הקשר הפוגעני, אפילו לפני שהתרחשה פגיעה בפועל.
חשוב לי שיהיה ברור – פגיעו עלולות להתרחש לכל הילדים, בכל המקומות. אם ילד נפגע – זה לא סימן שאמא שלו אמא לא טובה. ועדין, תקשורת טובה עם הילדים היא גורם החוסן המשמעותי ביותר מפני פגיעות.
ביקשתן כלים מעשיים, נכון?ֿ
אז אין יותר מעשי מזה. ואפילו ממסופר:
א. שבי עם הילד.
ב. דברי איתו על מה שמתחשק לו.
לא חייבים לפנות לזה זמן מיוחד, אין צורך בגלידה. אפשר למצוא רגעים קטנים באמצע הדרך לנצל אותם.
פשוט שבו ותדברו,
שרי